"אין יותר להרדים על הידיים. סבבה? מעכשיו מלמדים אותה להרדים את עצמה. "
והיא אומרת לי סבבה אבל אני רואה חצי חיוך חצי אתה חי בסרט שהיא תזרום איתך אבל לך על זה ואני מניח אותה במיטה היא מסתכלת על המובייל אני אומר לה אוקי עכשיו אבא יוצא ואת הולכת לישון לילה טוב מתוקה אני רק אומר מתוקה והיא מתחילה לתת פיצוצים למיטה אומרת לי למי קראת מתוקה תרים תריםת'י מיד אבל אני עכשיו בסדרת חינוך אומר לה שוב לילה טוב ומוסיף שיר ואני גם מתחיל להתעפץ כל המוח שלי מלטונין מהחושך ותכננתי לצאת לריצה חייב להרדים אותה מהר אחרת אני נרדם בעצמי עוברת דקה עוברים להם עוד זמנים והילדה רק מתעוררת מה עושים מה עושים איך מזרזים את תהליך ההירדמות הזה בלי להרים??
אז ארים אותה טיפל'ה בידיים ואצא.
זה לא נחשב לשבור את החינוך אם אף אחד לא רואה.
בדיוק כמו עץ שנופל באמצע יער ואין מי שישמע אז הוא לא עושה רעש ככה אם אני מרים בלי שאף אחד רואה אז בעצם בכלל לא הרמתי.
מקפיץ בידיים, כדור פיזיו, על מנשא, כל מה שביקשתי ממנה לא לעשות אני עושה כי אני גמור וגמורים לא חושבים אבל לא רואים אותי אז מכפ'ת לי ואז יו"ר מועצת החלב ומנכ"לית המועצה לשלום הילד עולה מולי בקשר דרך המוניטור והלב שלי נופל כאילו תפסו אותי גונב שוקו ולחמנייה מהמכולת
" צח מה אתה עושה? אמרת שלא מרדימים על הידיים לא? "
"לא זה.. רק... יש לה גזים יש לה גזים בגלל זה על הידיים "
" הא. אוקי "
מניח אותה בחזרה במיטה אומר לה לילה טוב והפעם היא אשכרה נרדמת אני כבר רואה איך קוראים לי לתוכניות בוקר לדבר על הרגלי שינה נכונים יוצא מהחדר מבסוט אומר לה תקשיבי לי לא צריך כל הזמן ידיים. את מרגילה אותה!
אני אומר לך, אני פאקינג עמוס רולידר של התינוקות!
את מבינה, אני מוסיף
" ילדים זה.. כמו שלט של HOT. כל מה שצריך זה לדעת ללחוץ על הכפתור הנכון. "
שם נעלי ריצה פותח את הדלת ואומר
"יאללה מאמי עכשיו עמוס צריך לצאת לרוץ קצת כדי שיהיה לו כוח להרדמות הבאות"
ואז מגיע מהמוניטור הצליל שחותך את השלווה
ווה
ואז
ווה ווה
שיטשיטשיט
ווה ווה ווה ווה! ווה ווה!!
" שומע עמוס " היא אומרת לי
" הילדה שלך זה לא HOT. אתה לא בא הולך מתי רוצה חותך. עכשיו לך ותרדים אותה בבקשה על הידיים מר רולידר "
