סימן קריאה בעולם של סימני שאלה

להיות הורה לתינוק זה כמו לכתוב בלי פיסוק זה תרים לגרפס תחליף טיטול תביא אותה לציצי תיקח אותה מהציצי זה גזים תעשה לה נמר על העץ לא יכול אני גמור אני רוצה שיעשו לי נמר על העץ אני מת מעייפות חייב שעה שעה אחת לישון לאגור כוחות אתה לא רואה אני גם גמורה סבבה אבל גם אני גמור כן אבל אתה לא מניק נו קום כבר תחליף לה טיטול קם מהמיטה השעה 4 לפנות בוקר הולך לעבר השירותים רואה את הכלב שלנו ישן על המיטה שלו הפוך מבסוט רצח מסתכל עלי אומר לי לך תחליף טיטול מה אתה מסתכל לא רצית להביא לי שניצל בצהריים עכשיו תאכל תחת אני ממשיך לשירותים פותח את המים מחמם אותם כדי למלא לה את האמבטיה ואז מתעורר ולא מבין למה ב4 בבוקר אני ממלא אמבטיה חוזר לאשתי שישנה שואל אותה מה קשור אמבטיה באמצע הלילה היא אומרת לי יא גנוב מי אמר אמבטיה אמרתי לך תחליף לה טיטול ועכשיו בגלל שלקח לך שעה היא בוכה יופי כל הכבוד תביא תביא אותה נותנת לה ציצי הילדה נרגעת עכשיו תקח אותה לגרפס לוקח לא יוצא המנוול שם אותה לישון ורק אז הוא מנסה לצאת הילדה נחנקת מה יש לך תרים אותה אני רץ אליה העיניים נעצמות הסוללה בנפש שלי על 0% ואז משום מקום היא מסתכלת אלי בעיניים,

ומחייכת.

חיוך של " אבא, תדע לך שאני אוהבת אותך. "

ואז,

חוזרים להם הפסיק, והנקודה.

כי היא סימן קריאה בעולם של סימני שאלה וכשהיא מחייכת אלי אני מוצא לי מדי פעם פסיק של שקט והמון, אבל המון, נקודות של אושר.